החלטה בתיק בש"א 5568/07

1.         לפני בקשה ליתן צו לגילוי מסמכים, בהתאם לקבוע בתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " תקנות סדר הדין האזרחי") וכן צו להורות לבנק הפועלים בע"מ (להלן: " המשיב") להשיב על השאלונים אשר נשלחו אליו, בהתאם לקבוע בתקנות 105 ו - 110 לתקנות סדר הדין האזרחי.

2.         העובדות

2.1       התובע, הינו עו"ד במקצועו שהוגשה נגדו על ידי המשיב, בשנת 1995, תביעה כספית לגביית סך של 333,474 ש"ח. במסגרת ההליכים המשפטיים הוטלו עיקולים זמניים על נכסיו של המבקש.

התביעה כנגד המבקש נדחתה במלואה.

2.2       תובענה זו הוגשה לאור הנזקים שנטען כי נגרמו למבקש כתוצאה מהעיקולים שהוטלו עליו, והיא מתבססת על כתב ההתחייבות לפיצוי כל נזק שהופקד על ידי המשיב, כתנאי לעיקול.

3.         טענות הצדדים

3.1       המבקש טוען כי ביום 23.11.2006 נשלחו למשרד ב"כ המשיב שאלונים ובקשה לתצהיר גילוי מסמכים כללי, ועל אף זאת טרם נענו עד למועד הגשת הבקשה דרישות מקדמיות אלה. ביום 17.1.2007 נשלח מכתב תזכורת לב"כ המשיב, שהתבקש בשנית, להשיב על השאלונים ולהעביר תצהיר גילוי מסמכים.

3.2       לטענת המבקש התנהלותו של המשיב אינה עולה בקנה אחד עם חובתו לנהוג בהגינות ובתום לב בכל הנוגע לניהול ההליך המשפטי, וכי מטרתם של הליכי גילוי המסמכים הם לשם יעול הדיון, לשם חיסכון בהוצאות ובזמן שיפוטי של הצדדים ובית המשפט.

3.3       המשיב טוען כי לאור העובדה שתביעתו הנוכחית של המבקש מתבססת על התיק שנוהל בבית משפט השלום, הרי שבמהלך ניהול התיק גולו כל המסמכים הרלבנטיים לפרשת התביעה הכספית, וכן לובנו הסוגיות המשפטיות שעלו מהם לאחר חקירת עדים, ומשכך מתייתר הצורך לחזור על הליך גילוי המסמכים בתיק זה. גם לגבי השאלונים, מוסיף המשיב וטוען כי כל השאלות הועלו כבר ותשובות עליהן ניתנו במסגרת תצהירי עדות ראשית שהוגשו כמו גם במסגרת פסק הדין.

3.4       עוד טוען המשיב כי לאור הכרעתו של בית המשפט, פסק הדין הפך לחלוט, יש בכך משום מעשה בית דין.

4.         דיון והכרעה

4.1       כללי הליכי גילוי המסמכים קובעים שלכל צד מתדיין קמה הזכות לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחת הצד שכנגד, על מנת לייעל את ההליך המשפטי. ההלכה היא כי במסגרת הדיון האזרחי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע שיש לו קשר הדוק עם התובענה. (ראה לעניין זה ע"א 2271/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3) 793 וכן רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט(4) 54). השימוש בכלי דיוני של גילוי מסמכים ושאלונים, נועד, עד כמה שניתן, ליצור שיוויון בין בעלי הדין המתדיינים. גילוי מסמכים מהווה כלי עזר, שהוא מעבר לעקרון השיוויון, ויש בו כדי להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחיסכון בזמן שיפוטי וחלקם נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו את הוכחת או התביעה או דחייתה. (ראה לעניין זה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, תל אביב, מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003, בעמ' 152).

במסגרת הליכי גילוי מסמכים יש לבחון מהי הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים למחלוקת שבין הצדדים. הליך זה חל על כל המסמכים שיכול שתהא להם נגיעה לסכסוך, והם כוללים מידע  שיסייע לצד מדיין, במישרין או בעקיפין, לקדם את הדיון. הצורך לחשוף מסמכים המצויים בחזקת מי מהצדדים לסכסוך היא על מנת לאפשר לכל אחד מהצדדים להיות ערוך לדיונים כפי שנקבע על ידי כב' השופט ויתקון בע"א 327/68 מנגר ואח' נ' ביינון ואח', פ"ד נב(2) 602, שדבריו תואמים את ימינו אנו:

"חשוב שמראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו, שלא יהא יריבו מופתע, יוכל להתכונן כהלכה, ולא יוסתר ממנו דבר העשוי להוציא לאור את זכותו."

4.2       יחד עם זאת, לאור שיקול הדעת הרחב הניתן לבית המשפט בקביעת היקף הליכי הגילוי המוקדם והרלבנטיות של המסמכים המבוקשים, על בית המשפט לבחון בקשה לגילוי מסמכים ושאלונים בעין ביקורתית, גם לאור העובדה שבין הצדדים התנהל הליך משפטי בשאלות דומות, שהוכרע במסגרת פסק דין חלוט. בעניין זה אפנה לתקנה 120 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת:

                        "120. תנאי למתן צו

                        (א)...

(ב)   בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות, ורשאי הוא לסרב לבקשת רשות למסור שאלון או לגלות מסמכים, אם הבקשה לא הוגשה תוך חמישה עשר ימים לאחר תום המועד לתשובת בעל

4.3       לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ותשובה לה, כמו גם בכתבי הטענות, סבורני, הגם שבין הצדדים התנהל הליך משפטי בשאלות דומות,  אזי לשם יעילות ההליך המשפטי, אין מניעה להורות כי ינתן תצהיר גילוי מסמכים כללי, שיכול לחסוך זמן יקר ויסייע בהגדרת הנושאים השנויים במחלוקת.